Get Adobe Flash player

כתבות

יצרני המלגזות המובילים 2016-7



 

1.      טויוטה 

2.      KION

3.      מיצובישי-ניצ'יו

4.      יונגהיינריך

5.     קראון

6.     הייסטר-ייל

7.     Anhui

8.     דוסאן

9.     האנגשה

10.  קלארק

לפי נתוני ארגון WITS  אירופה מובילה את גידול שוק המלגזות עם 35%, אזור אסיה עם 38% המהווה ירידה לעומת שנים קודמות. מלגזות חשמל: שיעורן גדל בקצב מהיר של כ-15%, גלובלית כבר הגיעו ל-62% מכל המכירות בעולם וגדל שיעור רכישת מלגזות קטנות המתאימות למרלו"גים (class 2-3).

ראה טבלת טיפוסי מלגזות (classes) במדור "מלגזות"

הקנייה ברשת יוצרת מבנה חדש לשרשרת האספקה

יורם בוטניק

נכון שזו אמריקה והמרחק גדול, אבל המגמות בסחר אלקטרוני והשפעותיהן על הלוגיסטיקה כבר הולכות ונפרשות – והן יגיעו, באופן זה או אחר, גם הנה וכדאי להכירן כבר כיום.
בארה"ב המודל המסורתי של "חישור האופניים", כלומר מרכז (לוגיסטי) ממנו יוצאים קווי אספקה לכל עבר באזור 'שלו', צמח לו מודל חדש הבנוי על ריבוי ספקים, תקשורת דיגיטלית, ואוטומציה חכמה.

כדאי לשים לב לכמה נתונים: בתחום הקמעונאות, הסחר האלקטרוני גדל ב-15% שנתית והגיע להיקף מכירות של 370 מיליארד דולר. ההיקף של B2C כלומר אספקה ישירות לצרכן כבר מגיע שם ל-8% מסך כל מכירות הרשתות והוא צפוי  להגיע 14-16% (טריליון דולר) בעוד 5 שנים (בארץ הרבה פחות בינתיים).

מתגלה אפוא מודל חדש לגמרי. במקום שהספקים-יצרנים 'דוחפים' תיבות ומשטחים לחנויות פיסיות הצרכן הדיגיטלי 'מושך' סל-מוצרים (customized basket) לאתר איסוף מועדף (בית, בחנות, אתרי איסוף וכ'). התופעה יוצרת שינוי מבני בתפיסת שרשרת האספקה המקובלת.

שתי תופעות מאפיינות את הלוגיסטיקה של הסחר האלקטרוני:
א. מיקום מבחר ומגוון המוצרים קרוב לביקוש: כדי להגדיל את חלקן של ההזמנות באינטרנט ולצמצם עוד ועוד בזמני האספקה ללקוח, הקמעונאים וחנויות המותגים הם מקדמים פריסה קרובה של מרכזי מילוי הזמנות (fulfillment centers) שם ניתן לטפל במגוון רחב של יחידות ניטול. איסוף המוצרים ובניית הזמנת הלקוח האינדיווידואלי מתבצע שם בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כמו מסועים משוכללים עם  eaches picking (חיישנים לזיהוי ספציפי של מוצרים על המסוע) – ולא במחסן האחורי של החנות.

 בין 2010 ל-2016 השקיעה אמזון כ-13 טריליון! דולר בפריסת מרכזים כאלו ברחבי ארה"ב. גם וול מארט הקימה 6 מרכזי איסוף ושילוח כאלו, וגם רשתות אחרות הצטרפו לחגיגה, לרוב בעזרת ספקי שירותים לוג'.

ב. גובר הביקוש למסירת 'המייל האחרון': לפי נתוני UPS 50% ממסירות המשלוחים שלה מיועדות לצרכני 'המייל האחרון' (ממשלוחי הסחר האלקטרוני בכלל). המשלוחים עוברים ממרכזי האיסוף והשילוח לחנות מקומית או נקודת איסוף אחרת שבחר הלקוח. מילוי הזמנה כזו לקח 8 ימים לפני שלוש שנים, היום הוא 5 ימים ועוד צפוי לקטון.

 ה'מייל האחרון' הוא סיפור יקר. קמעונאים וספקי מותגים מובילים בארה"ב משלמים  בין 55  ל-65 מיליארד דולר בצורך לאסוף, לארוז ולהביאם לבית הלקוח. היקף משלוחים אלו הגיע ל-370 מיליארד דולר בשנת 2016, והוא אחראי על15-18% מן ההוצאה על מכירות הספק (בהשוואה ל-4-9% בחנויות המסורתיות).

בארה"ב הביצוע של משלוחי סחר אלקטרוני מתחלק בין UPS, פדקס, ושירות הדואר האמריקני, ישנם ספקי משלוחים לטווח קצר, וגם פלטפורמות מעורבות כמו אובר ודליב. המבנה הקיים של הגדולות (חישורי הגלגל) – הן מחזיקות ב-85% ממסירות המייל האחרון כיום בהוצאה של 30 מיליארד דולר - כופה על הגדולות שילובים שונים כדי לעמוד בתחרות.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אמזון מפסידה במסירה המוקדמת"
בעקבות כתבה של דן גילמור, עורך ב-Supply chain Digest
בשנת 2016 לאמזון היו הכנסות ממשלוחי מוצרים בכמעט 9 מיליארד דולר, אבל היא הוציאה סכום כפול כמעט של 16.16 מיליארד על העלויות של משלוחים מהירים אלו לצרכנים, כלומר בעצם היא מפסידה עליהם. אולם הצמיחה הכללית שלה, ובעקבות זאת גם במנייה שלה בעשרות אחוזים, מפצה על כך בבירור. אמזון יודעת זאת כמובן, אך מאמינה, בצדק, שהגידול הענק בהיקף הלקוחות מקזז בקלות הפסדים אלו.
אגב, התוצאות הפיננסיות של UPS – שהולכת בעקבות אמזון, בלית ברירה (גם פדקס) - ברבעון האחרון מצביעות על קיטון ברווחיות עקב הגידול במשלוחים 'המוזלים' של לקוחות רשת.
תהליך זה, שהוא הרסני לרשתות המסורתיות, יצטמצם דרמטית כאשר הצרכנים ייאלצו לשלם עבור העלות האמיתית של המשלוחים הללו. שהרי במציאות, לעולם המחיר בחנות נמוך מזה שבסחר המקוון.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------


הצמיחה של "מסירה באותו יום"
קמעונאים מנסים כמובן לקצר את זמן מילוי ההזמנה. מכון מחקר מצא כי היקף אספקת 'באותו יום' יגיע ל-3-4 מיליארד דולרם בשנה הבאה. (בעיקר מזון, מוצרי צריכה ופריטי יוקרה). כך רוצה הצרכן האמריקאי 'החדש' והם גם מוכנים לשלם עבורו, בעוד המוכרים מחפשים כל דרך להקטנת ההוצאה הכרוכה בכך. הרווחיות כאן תלויה בביקוש ובמיקום של מסלול חלוקתם. המגמה הכללית מצביעה על המשך גידול בתחום זה.
לסיכום, מה שמאפשר את צמיחת הסחר האלקטרוני הן הטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות והגידול המואץ באוטומציה, ובין השאר בינה מלאכותית, אלגוריתמים חדשים לעיבוד נתונים סטטיסטיים שמאפשרים חיזוי מדויק של ביקושים, החזקת מלאים ועוד. ובפתח – רובוטים לאספקת משלוחים שינווטו את דרכם במרחבים האורבניים (שלא להזכיר כלי טיס זעירים). טכנולוגיות נוספות 'בשטח': אנליזה עם 'ענן', חיישנים לזיהוי לפי תמונה, קישור מיידי ועוד.


מבוסס על מאמר של קליף הולסט
Supply Chain Digest/Material Handling editor


 

על סחר אלקטרוני בסופרמרקטים - האם הטכנולוגיה תחליף את העובדים?

יורם בוטניק

עולם הלוגיסטיקה מגשש עדיין את דרכו בתחום הסחר האלקטרוני, בסופרמרקטים למשל, וגם בישראל הרוב 'יושב על הגדר' ומחכה לראות אולי תתרחש פריצת דרך בתחום. שהרי בדומה למצב בעולם, הרווחיות נמוכה או גבולית ובעיית 'המייל האחרון' במרכזים האורבניים הצפופים (בין השאר) מעכבת את השינוי.
אנו מביאים בפני הגולשים עיקרי כתבה המציגה חשיבה חדשה ומקורית לנושא, והיא גדושה כמובן בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום.
 ספק רב אם יזם ישראלי יתחבר לרעיון אך מעניין גם ללמוד מה קורה מסביב. ולאחר הקריאה טרדה אותי מחשבה: החלפת עובדים בטכנולוגיה היא כדאית, כך אומרים, אך אם קורה ופרויקט עתיר טכנולוגיה כזה נכשל (מאיזו שהיא סיבה) – אתה נשאר עם ציוד חסר ערך שהשקעת בו מיליונים רבים.

 
למרות שדפוסי הרכישה שלנו כצרכני מזון בסופרמרקטים ובחנויות הוא די קבוע, דומה שלא הצליחו עדיין להקים דפוס או מודל מוצלח של רכש וקנייה אלקטרונית – פרט למעטים מאד, שגם הם מצויים לרוב על גבול הרווחיות. בין הסיבות: בשונה מעסקים רבים, חנויות מזון "מתופעלות" בעיקר על ידי הקונים עצמם, הם מלקטים את המוצרים ולעתים גם משלמים בעמדות אוטומטיות.
חנויות מכולת ומזון עם שירות סחר אלק' חייבות לגייס אנשים לא מעטים לאיסוף הפריטים המוזמנים, אריזתם ושילוחם, וזה עולה הרבה כסף...


 
בתמונה: מודל ההפצה החדש

 למרות שדפוסי הרכישה שלנו כצרכני מזון בסופרמרקטים ובחנויות הוא די קבוע, דומה שלא הצליחו עדיין להקים דפוס או מודל מוצלח של רכש וקנייה אלקטרונית – פרט למעטים מאד, שגם הם מצויים לרוב על גבול הרווחיות. בין הסיבות: בשונה מעסקים רבים, חנויות מזון "מתופעלות" בעיקר על ידי הקונים עצמם, הם מלקטים את המוצרים ולעתים גם משלמים בעמדות אוטומטיות.
חנויות מכולת ומזון עם שירות סחר אלק' חייבות לגייס אנשים לא מעטים לאיסוף הפריטים המוזמנים, אריזתם ושילוחם, וזה עולה הרבה כסף...

חברת סטרט-אפ מבוסטון מציעה מודל שונה, שיעניק יתרונות הן לקונים והן לספקים. עיקרו: פיתוח מרכזי מילוי הזמנות מיקרו, המנצלים טכנולוגיית 'שאטלים' רובוטיים כדי לאסוף הזמנות קונים, ובכך לאפשר שירות מהיר וזול (יחסית). מרכזי-מיקרו כאלו יוקמו בצד צירי תחבורה של מרכזים אורבניים (כחמישית משטח סופרמרקט רגיל) ויקלו על רוב הרוכשים לאוספם. מי שיעדיף עד דלת הבית ישלם בהתאם. הזמנות און-ליין יבוצעו תוך 30 דקות מרגע ההזמנה, וזה אף יקל על הזמנה ואיסוף בדרך חזרה מהעבודה.

לבו של המודל המוצע הוא OSR Shuttle של חברת Knapp, שהיא מערכת אחסון אוטומטית, שבמקור נועדה לשינוע מהיר של מוצרים. לדברי המפתחים, המערכת תוכל לבצע את משימותיה בחמישית מכוח העבודה הדרוש לאיסוף כמקובל כיום, ובדיוק מרבי.

מרכז כזה מתוכנן לטפל ב-4500 תיבות פרודוקטים, המאוחסנים בשני טורים עם מעליות, כ"א 15 מדפים לגובה, ועשויה לאחסן כמה עשרות אלפי SKU וזאת בשטח של כעשירית מסופרמרקט רגיל. ה'שאטל' שאוסף את ההזמנות מכוון אותן לאחד משלושה אזורים: קפואים, מקוררים ורגיל והוא מסוגל לטפל ב-1200 קווי משלוח בשעה.

הזמנות הלקוחות נאספות לתחנות איסוף, בהן עובדים מרכזים הפריטים הנדרשים לקרטונים, וניתן לבצע כשבעים הזמנות בשעה. כשלושה-רבעים מכל הפריטים הנדרשים ניתן לאחסן במערכת עצמה.

 

בעקבות כתבה ב-DC Velocity יוני 2017


 



 

NKidma170 180

שליטה ובקרה ברשת

על פורטל הספקים של שירותי בריאות כללית

 גדי כהן, ראש חטיבת לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע שירותי בריאות כללית    מתוך מצגות הכנס ה-

תקציבי מערכות מידע הם תעלומה עבור מנהלי הארגון

     אריה עמית, יועץ אסטרטגי בכיר ל-IT ואמיר פייגנבוים מנמ"ר מכללה אקדמית תל אביב    מת

מסורק הלייזר לסורק תמונה

 סורק הלייזר הוצג לשוק בשנות ה-80 ושלט בו עד לאחרונה. כעת עולה חלקו של סורק התמונה (imager scanner) שבעצם מ

מלגזות

מצבר בטכנולוגיה מתקדמת

מפעלי דיימלר-בנץ בברמן, גרמניה, מהגדולים באירופה, בחרו בטכנולוגיית מצברים לכלי רכב ושינוע חדשה מ

מלגזה 'חסכונית' חדשה בקלמאר

אפשר לומר ש"הענקים" מנסים להיכנס לשוק של "הגדולים" קלמאר השוודית, הידועה כספקית מלגזות ענ

בשרשרת האספקה

קריית ההדרכה של צה"ל בנגב - עידן חדש למענה הלוגיסטי

סא"ל ארז אלי, רע"ן התפעול והלוגיסטיקה בקריית ההדרכה, בוגר תואר M.B.A אונ' בן-גוריון ותואר B.A בלוגי

הפק יתרון מתנודתיות שרשרת האספקה

המציאות מוכיחה שיש לא מעט טכנולוגיות שהבטיחו רבות ואכזבו בסופו של דבר. הלהיט כיום הוא ייצור תלת-מימ

תכנון בתנאי אי-ודאות

 איציק לוי,  מנכ"ל IGPS מומחה בהקמה, ניהול וקידום מערכי תפעול ושירות מצייד עסקים בכלים לקיום ההב

מרכזים לוגיסטיים

מתי הגיע הזמן להחליף מערכת ERP?

 מאת: שמעון כהן      מתוך גיליון "סטטוס" מאי, 2015     מומחים טוענים כי הזמן הטוב ביותר

"זנב השור" בשרשרת האספקה, מה אפשר לעשות?

"מלאי זמין לשירות" היא סיסמת הפלא העדכנית   יורם בוטניק ידועה לכול התופעה של פריטים

סיור מקצועי ב"ליימן שליסל"

 ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל וחברת "ליימן שליסל בע"מ" קיימו סיור מקצועי במרכז הלו

מלאי ורכש

אותות אזהרה לחברת החשמל

  על אחסון ואגירת חשמל במצברים יורם בוטניק בעקבות עבודת מחקר של חברת מק'נזי בנושא, יוני 2017 לד

תורת המשחקים במכרזים מקוונים

  רו"ח ליאור אגאי, 2014 האונ' העברית, ירושלים  שרשרת האספקה   מכרז מקוון מתנהל בזמן אמת באמצע

שגיאות נפוצות ותיקונן בניהול מלאי

 מומחה מראשי חברה המספקת תוכנות לניהול מלאי, מציין כמה שגיאות נפוצות שעושים המשתמשים – יצרנים ו

סיפורי פרוייקטים

פרויקט מחשוב רצפת הייצור בפלסן סאסא

הרצל בן ציון מנכ"ל משותף בפסגה ומנחה הפרויקט   פלסן סאסא היא חברה ישראלית המתמחה בתכנון ואספקת

החלטות אסטרטגיות – מתי ניתן לסמוך על תחושותיך הפנימיות?

  יורם בוטניק:    אנו מביאים בפני הגולשים קטעים מראיון מעניין מאין כמוהו של מערכת הרב

מערכות מידע ותפעול במרלו"ג טמפו

 נפלאות התוכנות לניהול שרשרת האספקה של ענק התוכנות SAP הוצגו בפני קהל של קרוב למאה משתתפים, רבים מ