Get Adobe Flash player

מלאי ורכש

אותות אזהרה לחברת החשמל

  על אחסון ואגירת חשמל במצברים

יורם בוטניק

בעקבות עבודת מחקר של חברת מק'נזי בנושא, יוני 2017


לדעת המחקר אחסון חשמל במצברים וסוללות היא הטכנולוגיה המהפכנית הבאה ויש לה השפעות מרחיקות לכת.

מחירי אחסון החשמל יורדים במהירות רבה מזו שציפו, בין השאר הודות לביקוש לרכב חשמלי, בעיקר באמצעות סוללות יון-ליתיום. המחיר של חשמל ממקור זה כיום: 230 דולר לקוט"ש (2016) בהשוואה ל-1000 דולרים בשנת 2010.
המחקר מצא שאחסון החשמל הוא כבר כלכלי ורווחי לשימושים מסחריים רבים – בייחוד לתקופות של צריכת שיא, כמלאי לשעת חירום, וכחלק מייצור ואספקת אנרגיה ירוקה. גדל גם הביקוש והשימוש לאחסון אנרגיה של מערכות סולריות בבתים פרטיים.
ככלל צפוי שהביקוש לחשמל של המתקנים הגדולים והרשתות הארציות לא יגדל ואף יירד. מתקנים קטנים וזולים לאחסון חשמל הופכים לאתגר מאיים על הספקים הקונוונציונליים (שעשויים גם להרוויח מאספקת חשמל שלא דרך הרשת הכללית).
 הזדמנויות נוספות הן למשל הנהגה של חיובי עלויות משתנים כמו "מדידת חשמל נטו" המאפשרת לצרכנים למכור לרשת הכללית חזרה חשמל 'עודף' במחיר קמעונאי, ומכירה לרשת חשמל 'ירוק' במחיר מובטח. כתופעת לוואי נראה שהספקים הגדולים נלחצים כי ירידת הביקוש דוחפת להעלאת המחיר לצרכנים הרגילים, כמו תעו"ז אצלנו. אחת הבעיות למשל, היא סכנה ליציבות האספקה ברשת מצד צרכנים המתחברים לרשת לאספקה 24/7 (לביטחון) אך בעצם מייצרים את רוב האנרגיה שהם צורכים במערכות הסולריות שלהם (כיום זה נפוץ באוסטרליה ובהוואי ויגיע גם לאחרים).

עדיין לא צפויה היעלמות של הרשתות הארציות ויצרני החשמל הקונוונציונלי, הריכוזי, אך יש מקומות שם זה צפוי יותר מאי-פעם.

סימנים לתגובת הנגד של הספקים הגדולים (או מדינתיים בארה"ב): אחסון חשמל כלכלי עשוי לעזור גם ליצרנים הגדולים בתכנון נכון ובתפעול נבון לנוכח השינויים הצפויים בביקוש. בארה"ב בוחנים כעת מודל פיצוי מסוים על חוזים לייצור מבוזר. והם עצמם בודקים ולעתים מקימים תחנות משנה  לייצור סולרי רשת. על יצרנים אלו להבין היטב לאן צועד העתיד ולפעול, כותבים החוקרים, 2 אפשרויות עומדות בפניהם: האחת,  מבנה פיצוי שונה מן הקיים על השימוש ברשת, והשנייה, ניצול הזדמנויות חדשות נוכח ההתקדמות הטכנולוגית. בעולם מדברים למשל על "חברות צד שלישי" (או חברות קבלניות) שיספקו אנרגיה מבוזרת תוך שילוב חסכוני  של חשמל סולרי ויכולת אחסונו, המותאמת ללקוחות מסוימים, אך כאן נדרשת כיום מערכת תמחור גמישה בין הספק ללקוח.

אחסון בסוללות ומצברים נכנס כיום לתקופה של אי ודאות ושינוי. אין ספק שנראה 'מנצחים גדולים' ו'מפסידים גדולים' בתחום זה.


 

"זנב השור" בשרשרת האספקה, מה אפשר לעשות?


"מלאי זמין לשירות" היא סיסמת הפלא העדכנית זנב השור

 

יורם בוטניק


ידועה לכול התופעה של פריטים 'איטיים' עקב ביקוש לא קבוע ואף לא צפוי, לעתים. התופעה נובעת, בין השאר, מן המגמה השולטת כיום לפצל את הביקוש ל'חבילות' קטנות יותר, שגשוג גדול בהיצע המוצרים, חידוש מלאי תכוף יותר, שיתופי פעולה גדלים והולכים בין ספקים, מפיצים וכ' – כל אלה מפצלים את הביקוש. (ראה המאמר על "זנב השור" באתר זה).

דפוסי ביקוש 'נורמליים' לא עוזרים כאן ויש הסומכים על 'כללי אצבע' של הניסיון.  אולם נראה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה היא "חיזוי ביקוש סטוכאסטי' (הסתברותי) וניתוח מתקדם, המאפשרים, לדעת מומחים – בעזרת שפע ומגוון נתונים סטטיסטיים - בניית מודלים מדויקים למדי לתכנון הביקוש. ואלו עוזרים לשמור על "מלאי זמין לשירות", גם לפריטים 'איטיים'.


נובמבר 2016

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

ומהו היחס אצלך בעסק?

 
לשכת המסחר של ארה"ב מפרסמת כי השנה, היחס בין מלאי למכירות של הפירמות עומד על 1.41 וזה נחשב חריג, המאפיין תקופות מיתון, לפחות שם.
ובינתיים נמסר כי וול-מארט החלה לבצע בקרת מלאים באמצעות רחפנים
 
.

הבטחות חלולות

 
 לפני כ-50 שנה גידלו ושווקו בקליפורניה 2.2 מיליון טון עגבניות לייצור רוטב העגבניות הידוע, שבגידולו ובהפקתו הועסקו 45,000 עובדים, אך בשנות ה-60 הופיע הקומביין לקציר ואיסוף עגבניות והפך את רובם למיותרים. זוהי אחת הדוגמאות המובהקות לירידה הדרמטית בביקוש לעובדים המוצגת במאמר של א. פורטר בגיליון ניו-יורק טיימס של אפריל ש.ז. בארה"ב, בזמן ממשלו של קרטר בשנות ה-80, עוד היו ניסיונות למנוע בחוק מימון של פיתוחים "שיחליפו כוח עבודה במכונות".

גם כיום, במסעי הבחירות לנשיאות, מבטיחים הן הילרי קלינטון והן דונלד טראמפ להחזיר לעובדי הייצור ולתעשייה את בכורתם המסורתית, על ידי הגבלת חוקי הסחר העולמי החופשי.
עובדי תעשייה בארה"ב אכן 'נעלמים', אבל, כותב המחבר, אין זה באשמת הגלובליזציה – מספרם הולך וקטן בכל העולם! כך קובע גם ג'וזף שטיגליץ, הכלכלן בעל פרס נובל מאוניברסיטת קולומביה. וזה קורה הודות לשיפורים ביעילות הייצור – שקצב גידולה עולה בהרבה על קצב הביקוש למוצרים על ידי הצרכנים ברחבי הגלובוס.
שום תעריפי מגן (מול הסינים) שמציע טראמפ, למשל, לא יביאו לרנסנס בייצור המקומי, קובע המחבר, ושום שינויי מס לא יעצרו את בריחת התאגידים מארה"ב (כפי שמציעה קלינטון). "ניאלץ כנראה להסתפק בחלק קטן יותר של עוגה 'מתכווצת'" אומר שטיגליץ.
התכווצות התעסוקה בייצור היא תופעה גלובלית. מאז שנות ה-50 חלקם של עובדי הייצור הצטמצם בארה"ב מ-24% ל-8.5% והוא ממשיך לרדת. לדעת כמה כלכלנים, הסטגנציה של כלכלת יפן ניתנת להסבר על ידי אסטרטגיית הפיתוח שלה, שנשענה על פיתוח תעשייתי.
בארצות המפותחות והעשירות, אומרים חוקרים, התרחש המעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים (פיננסיים, תכנות, אישיים ואחרים) מפותחת. אבל במה יעסקו ואיך יתקדמו מאות המיליארדים בהודו ובסין, באפריקה
ובאמריקה הלטינית? כאשר רוב העוסקים שם עובדים במשק בית, בקמעונאות זעירה וכדומה.
המעבר ההיסטורי מחקלאות לתיעוש שהחל בראשית המאה הקודמת שיחרר את פועלי העולם מכבליהם הרבה יותר מהמהפכנות של קארל מארקס, אך המעבר ההיסטורי הנוכחי – מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים הוא בעייתי בהרבה וגם בארה"ב ובמערב, הגידול בפער הכלכלי והחברתי יוצר אי שקט פוליטי בכל המעמדות.
 

ערך: יורם בוטניק

אל תסמוך על האינטואיציה

יורם בוטניק

תכופות אני מוצא שנושא רמות המלאי מתסכל את העוסקים בו, כותב מומחה ידוע בתחום, רבים מהם intuition80 חושבים שהנושא מסובך מדי לפתרון, בקביעת נקודת האיזון (efficient
frontier) בין רמת שירות הלקוחות לבין רמות המלאי. כל
שיפור באחד פוגע לכאורה באחר, ולהיפך. אולם מסתבר שהמשוואה אינה כה פשוטה משום שבשינוי
נקודת איזון כזו, בפועל, מעורבים עוד כמה גורמים, למשל, אופן תפעול המערכת כולה
וללא שינוי במדיניות תפעול זו לא ניתן לשפר את נקודת האיזון.

בבחינת היעילות של חברה
או ארגון, ראוי אפוא לדבר על 3 נקודות איזון או גבולות: המקרית הקיימת בחברה הפועל
(ad hoc frontier), של רמה או שלב יחיד,
ושל שרשרת האספקה כולה – אבל זה דורש רמות ניהול ותקשורת פנים ארגונית גבוהות מאד.
rivals240

מוצע אפוא לנטוש את השיטה הפשטנית של קביעת נקודת האיזון על
פי "כללי אצבע" ולעבור לקביעתן על פי בחינה מדעית של רמת מלאי הביטחון
(למשל כאלו שינטרלו שיאי ביקוש מקריים או עונתיים) – לפחות לגבי רוב יחידות הניטול
(sku) של העסק, כי סביר מאד להניח
שיש בהן עודף מלאי. בדרך כלל, כותב החוקר, חברות מענישות ומתגמלות בהגזמה רבה
שגיאות שמתגלות בתחום זה.השגיאות מתגלות בדרך כלל
במוצרים שבהם יש שונות רבה בביקוש – ש"כללי האצבע" הפשטניים לא
מתאימים להם.

נקודה נוספת: במעקב וניטור תנועות המלאי, מירב תשומת הלב מופנית ליחידות הניטול עם
נפח תנועה גדול (אך את התוצאה עבור הארגון כולו קובעים אלו עם התנועה הממוצעת).

 

 

המכשולים השכיחים לשילוב תחשיב
מלאי מבוסס ידע

1. אינטואיציה היא אמצעי שגוי לקביעת יעדי אחזקת מלאי – לרוב היא
מבוססת על העבר ולא על העתיד.

2. מדדים סטנדרטיים הנהוגים בחברה מחזקים אינטואיציה והתנהגות שגויות ככלי לחיזוי.

3. אנשים מאבדים אמון בהשגת תוצאות מנוסחאות מלאי מדעיות "פשוטות".

4. אנשים אינם מודעים לרווח הכספי האובד עקב הסירוב להשתנות. מעבר מאינטואיציה של
'כללי אצבע' לשיטה מדעית עשויה להקטין את עלות מלאי הביטחון בשיעורים שבין 10 ל-30
אחוזים, שעשויים אף להוריד ב-10% את כלל השקעת החברה באחזקת מלאי.

5. הם אינם יודעים באיזו קלות הם יכולים להציב מטרות שחושבו באופן מדעי – ואין
זה פרויקט של מערכות מידע, וכל צוות מקומי
יכול לעשות זאת בעצמו.

 
balance240

חברות מגיעות לבשלות או בגרות בתחום אופטימיזציית
ניהול המלאי לאחר שעברו 4 שלבים קודמים: שלב הטיפול ברמת המפעל, שלב מקטע בשרשרת
האספקה, שלב הטיפול בשרשרת האספקה כולה, ולבסוף, הטיפול ברמת יעדי הארגון או החברה
כולה.

 


מתוך מאמר של ד"ר Willems supply chain 24\7, may
2015

תשכ"ח -​ לשנה טובה


 

NKidma170 180

שליטה ובקרה ברשת

10 מיליארד דולר – רכש IT של וולמארט

לפי דו"ח של IDC רשת המרכולים הענקית רכשה מוצרי IT בהיקף של 10 מיליארד דולרים, ובכך היא במקום הראשון, כמע

ענן על ראשינו, הרוח איתן

     סגן-נשיא חברת המחקר גארטנר C.D.Klappich חוזה כי בשנים הקרובות נראה שתי מגמות בולטות על ניהול

עומס-יתר של מידע

חברות המשלבות כמה יזמות שיפור במקביל עלולות לגרום לעומס-יתר של מידע על עובדיהן. במקרים לא מועטים, ה

מלגזות

יצרני המלגזות המובילים 2016-7

  1.      טויוטה  2.      KION 3.      מיצובישי-ניצ'יו 4.&

מצבר בטכנולוגיה מתקדמת

מפעלי דיימלר-בנץ בברמן, גרמניה, מהגדולים באירופה, בחרו בטכנולוגיית מצברים לכלי רכב ושינוע חדשה מ

בשרשרת האספקה

אספקה מרכזית ברשתות הקמעונאות

  הערך של ניהול מרכזי   זאב מנצור, מנהל אגף שרשרת האספקה, שופרסל   מודל אספקה מרכזית מיושם

חששות למחסור בעובדי ייצור ומחסן

מאות מנהלים מבכירי המקצוענים של ענף הלוגיסטיקה בישראל- השתתפו בכנס בראשית דצמבר במרכז הכנסים  

מוצרים מתכלים – לדחוף או למשוך

 חוקר צרפתי, טום מק'נמארה, מנסה לבחון איזו שיטה בתחום של מוצרים מתכלים יעילה יותר – דחיפה או מש

מרכזים לוגיסטיים

מתי הגיע הזמן להחליף מערכת ERP?

 מאת: שמעון כהן      מתוך גיליון "סטטוס" מאי, 2015     מומחים טוענים כי הזמן הטוב ביותר

"זנב השור" בשרשרת האספקה, מה אפשר לעשות?

"מלאי זמין לשירות" היא סיסמת הפלא העדכנית   יורם בוטניק ידועה לכול התופעה של פריטים

מסימני הזמן:

 חברת צ'יטה משלוחים פועלת בתחום השילוח  לבתים פרטים ולעסקים מציעה שירות שליחויות לקבלת חבילו

מלאי ורכש

אתגרי ניהול המלאי

כלים וטכנולוגיה לתמיכה בקבלת החלטותתוכנות CPFR לתכנון משותף נמצאות עמנו כבר כעשרים שנה ובדרך כלל פו

מונחי ניהול ותפעול מלאי

  מונחי ניהול ותפעול מלאי   ניתוח ABC"עיקרון פארטו" המיושם על קבוצת מוצרי מלאי להשגת בקרה וניהול מש

פורטל ספקים – כך רוכשים בארגונים במאה ה-21

מאת: דניאל כרמי, מנהל המכירות, סטור נקסט, אשר פיתחה פורטל ספקים לניהול מקוון של שרשרת האספקה  כיו

סיפורי פרוייקטים

מערכות מידע ותפעול במרלו"ג טמפו

 נפלאות התוכנות לניהול שרשרת האספקה של ענק התוכנות SAP הוצגו בפני קהל של קרוב למאה משתתפים, רבים מ

פרויקט מחשוב רצפת הייצור בפלסן סאסא

הרצל בן ציון מנכ"ל משותף בפסגה ומנחה הפרויקט   פלסן סאסא היא חברה ישראלית המתמחה בתכנון ואספקת

ניהול מלאי על ידי ספק – הפתרון של HP Indigo

 הפורום הישראלי לניהול שרשרת האספקה בשיתוף מפעלי ההרכבה והדיו הדיגיטלי של HP אינדיגו בקריית גת א