הבטחות חלולות

 
 לפני כ-50 שנה גידלו ושווקו בקליפורניה 2.2 מיליון טון עגבניות לייצור רוטב העגבניות הידוע, שבגידולו ובהפקתו הועסקו 45,000 עובדים, אך בשנות ה-60 הופיע הקומביין לקציר ואיסוף עגבניות והפך את רובם למיותרים. זוהי אחת הדוגמאות המובהקות לירידה הדרמטית בביקוש לעובדים המוצגת במאמר של א. פורטר בגיליון ניו-יורק טיימס של אפריל ש.ז. בארה"ב, בזמן ממשלו של קרטר בשנות ה-80, עוד היו ניסיונות למנוע בחוק מימון של פיתוחים "שיחליפו כוח עבודה במכונות".

גם כיום, במסעי הבחירות לנשיאות, מבטיחים הן הילרי קלינטון והן דונלד טראמפ להחזיר לעובדי הייצור ולתעשייה את בכורתם המסורתית, על ידי הגבלת חוקי הסחר העולמי החופשי.
עובדי תעשייה בארה"ב אכן 'נעלמים', אבל, כותב המחבר, אין זה באשמת הגלובליזציה – מספרם הולך וקטן בכל העולם! כך קובע גם ג'וזף שטיגליץ, הכלכלן בעל פרס נובל מאוניברסיטת קולומביה. וזה קורה הודות לשיפורים ביעילות הייצור – שקצב גידולה עולה בהרבה על קצב הביקוש למוצרים על ידי הצרכנים ברחבי הגלובוס.
שום תעריפי מגן (מול הסינים) שמציע טראמפ, למשל, לא יביאו לרנסנס בייצור המקומי, קובע המחבר, ושום שינויי מס לא יעצרו את בריחת התאגידים מארה"ב (כפי שמציעה קלינטון). "ניאלץ כנראה להסתפק בחלק קטן יותר של עוגה 'מתכווצת'" אומר שטיגליץ.
התכווצות התעסוקה בייצור היא תופעה גלובלית. מאז שנות ה-50 חלקם של עובדי הייצור הצטמצם בארה"ב מ-24% ל-8.5% והוא ממשיך לרדת. לדעת כמה כלכלנים, הסטגנציה של כלכלת יפן ניתנת להסבר על ידי אסטרטגיית הפיתוח שלה, שנשענה על פיתוח תעשייתי.
בארצות המפותחות והעשירות, אומרים חוקרים, התרחש המעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים (פיננסיים, תכנות, אישיים ואחרים) מפותחת. אבל במה יעסקו ואיך יתקדמו מאות המיליארדים בהודו ובסין, באפריקה
ובאמריקה הלטינית? כאשר רוב העוסקים שם עובדים במשק בית, בקמעונאות זעירה וכדומה.
המעבר ההיסטורי מחקלאות לתיעוש שהחל בראשית המאה הקודמת שיחרר את פועלי העולם מכבליהם הרבה יותר מהמהפכנות של קארל מארקס, אך המעבר ההיסטורי הנוכחי – מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים הוא בעייתי בהרבה וגם בארה"ב ובמערב, הגידול בפער הכלכלי והחברתי יוצר אי שקט פוליטי בכל המעמדות.
 

ערך: יורם בוטניק