"אני צריך מלגזה פשוטה..."

יורם בוטניק


בעקבות כתבה ב-DC VELOCITY

כידוע היטב למשווקי מלגזות, לא כל לקוח צריך כלי משוכלל לעילא, עם כל "הצלצולים" האחרונים. "תן לי את הכלי הפשוט ביותר ל..." הוא אומר לעתים. מה כדאי למשתמש כזה לדעת על 'הפשוט' או הבסיסי, על דגמי הביניים, ועל 'מוצרי הפרימיום'?

ובכן, מלגזה בסיסית מתאפיינת בעלות נמוכה ומחיר תחרותי, גוף, מנוע, ומערכת העברה מקובלים, בלי יכולות מיוחדות. דוגמה ליצרנים בתחום זה המוזכרת בכתבה הן באולי, קאט, דוסאן, קומאטסו, ומיצובישי. כנגדן מלגזות הפרימיום הן, למשל, של יונגהיינריך ולינדה.

 
פחות מ-1000 שעות עבודה בשנה

מומחה אחד, למשל, אומר שכלי בסיסי איננו זול דווקא אלא כלי סטנדרטי במבנה הבסיסי, ללא עלויות תכנון וייצור גבוהות. למחיר המלגזה הבסיסית יש עדיפות גבוהה מצד הלקוח. רבים גם אינם יכולים לשלם יותר. לעומת זאת, מנהלי ציים גדולים כבר עושים חישובים מורכבים יותר כמו "עלות שינוע ביחידת זמן" ואז מוכיחים ללקוח שדווקא היקר הוא זול.

לאחר שנרשמו הדרישות הבסיסיות כמו כושר העמסה, גובה ורוחב מרבי וגובה מזלג הרמה מרבי, הבחירה היא בעצם בין מחיר לבין מורכבות. יותר דרישות פירושו יותר מורכבות ומחיר בהתאם.

מומחה אומר: אם המלגזה שלך תעבוד פחות מאלף שעות בשנה, כדאי שתרכוש את הבסיסית. אם לעומת זאת, הכלי צפוי לעבוד 3000 שעות בשנה – אתה זקוק למורכב יותר (עם מחיר בהתאם).
וישנו גם מוצר הביניים. כדאי שהבחירה תיעשה בעיקר בהתאם לשימוש העתידי – עבודה פשוטה או קשה ומסובכת – ממליצים המומחים (על המובן מאליו).

לסיכום, נכתב בסקירה, המפתח לבחירה בכלי המתאים היא הערכה נכונה בדבר שעות העבודה והמשימות החזויות שלו. האם הספק-המשווק אכן יציע ללקוחו את מה שבאמת דרוש לו? נשאיר את התשובה לקוראים.