הטכנולוגיות שיעצבו את עתיד ניהול שרשרת האספקה

ביג דאטה ואנליטקס: כוללות את המאמצים לאתר נתונים שאינם זמינים בדרך כלל, למזג אותם עם נתוניםbig data
קיימים, לנתחם ולהשתמש בהם להשגת מטרות ספציפיות. ובהקשר של שרשרת האספקה: הן
מציגות את התהליכים הנדרשים כדי לאסוף, לחקור, 'לנקות', לשנות, ולהפיק מודל נתונים
- שיגלה מידע מועיל ואף יציע מסקנות לתמיכה בקבלת החלטות (יש דוגמאות מרשימות
מתוכנה לניהול ציי רכב, למשל, או של השוואת ביצועים בין חברות בתחום).

 

ה'אינטרנטיזציה' של דברים: כלומר טכנולוגיית החיישנים ותקשורת נתונים הבנויה כחלק אינטגרלי של מוצרים פיסיים,
ומאפשרת מעקב ובקרה עליהם דרך האינטרנט. במרלו"ג למשל, טכנולוגיה זו תתמוך בתקשורת ותיאום בין מסועים, מתקני אחסון אוטומטיים, מלגזות ועוד. ניתן לדמיין לאיזה רמות הפעלה ניתן להגיע עם קישוריות מלאה של כלל המערכות
הפועלות במרלו"ג.

 

תקשורת ניידת: טאבלטים, סמארטפונים וכל השאר, נראה גידול עצום בהם בשנים האחרונות, תהפוך לפלטפורמה העיקרית להצגת מידע 'מסביב לשעון' למנהלים – במקום מסכי המחשב המשרדי.

 

כישורי העובדים הצעירים: השימוש היום-יומי הרחב בכל העולם בתקשורת ניידת מקלה מאד על הסתגלות מהירה של
העובדים אליה גם במרלו"גים ובמרכזי ההפצה.

 

רובוטיקה מתקדמת: יכולת ההסתגלות והתגובה הגמישה של רובוטים כיום מאיצה את שילובם במרכזים
הלוגיסטיים – גם בצד עובדים רגילים.

 

רכבים אוטונומיים:
בעלי יכולת לקבל החלטות בתגובה לנעשה בסביבתם (רכבי AGB אינם אוטונומיים, מסלולם מתוכנת מראש. כשהם נתקלים במכשול הם עוצרים ומחכים להסרתו). וזאת בעקבות
הפיתוח המואץ של רכבים אוטונומיים על ידי חברות הרכב הגדולות וגוגל. אין ספק שבשנים הבאות נראה גם מלגזות בעלות אוטונומיה חלקית לפחות – למניעת התנגשויות למשל, ובהמשך השמיים הם הגבול.

 

מקורות אנרגיה חדשים: בתחומים כמו בקרת תאורה, שימוש בפאנלים סולריים, רגנרציה, סוללות ליתיום ותאי דלק
מימני – המחליפים את מצברי העופרת (על תאי הדלק המימני "מאיימת" שנת 2016 שאז צפויה להסתיים התמיכה של הממשל באמריקני בה).

 

DCVELOCITY, JANUARY 2015