Get Adobe Flash player

בשרשרת האספקה

כניסת אמזון מסעירה את שוק חלוקת המזון הטרי ומוצרי המכולת בלונדון

הצטרפות אמזון לשוק זה במרכז ומזרח לונדון מסעירה את שאר השחקנים הגדולים בתחום, ביניהם: טסקו, סיינטברי, אסדה של וולמארט, ומוריסונס, וגם חברת משלוחים בשם Ocado. היקפו של שוק זה בבריטניה כולה נאמד ב-257 מיליארדי דולרים והוא אמור להגיע להיקף של 17.2 מיליארד יורו בשנים הקרובות. מנוי חודשי ניסיוני לשירות זה באמזון יעלה 7 יורו

בעולם הקמעונאות – אתגרי דור ה-Z

הפדרציה הלאומית לסחר קמעונאי בארה"ב מפרסמת 10 תחזיות לצפוי לנו בתחום זה בשנה הקרובה:

 agile 801

1. יותר פשטות וקלות בבחירה והזמנה של מוצרים בסמארטפונים, ואספקה מהירה לצרכנים.
2. ליבת עסק דיגיטלית כהכרח.
3. התחזקות "האינטרנט של הדברים". צופים שתרומתם הכלכלית תגיע בשנת 2025 ל-11 טריליון! דולרים, ועם זאת נותרו מכשולים בדרך כמו תקנים מחייבים וכן בעיות אבטחה.
4. 'ביג דאטה' תהפוך לחיונית לעסקים, יותר ויותר, בעיקר לניתוח של נטיות לב הצרכנים.
5. בארה"ב כבר מכנים אותם "דור Z" – אותם שנולדו בשנות ה-90 ויהיו בני 30 בשנת 2020. הם יהיו קבוצת הלקוחות הגדולה ביותר ברחבי העולם ויהיו להם הרגלים, צרכים ודרישות שונות משלנו, כולל חוסר סבלנות לפיגור במילוי מיידי של רצונותיהם.
6. הצרכנים רוצים שתהליך התשלום עבור המוצר יהיה פשוט וחסין תקלות. יגדל חלקו של התשלום באמצעות הסמרטפונים והתרחבות השימוש בטכנולוגיה ביומטרית. צופים גם גידול של תשלום באמצעות מעין מסלול עם התקני RFID המאתרים את המוצר ומחייבים את הלקוח אוטומטית.
7. שותפויות בין 'יריבים': קמעונאים רבים יוותרו על 'סודיות' נתוניהם למען תועלת הדדית – משלוחים משותפים הם דוגמה טובה לכך.
8. סמרטפונים חדישים יאיצו את הקשר בין היצרנים והספקים להעדפות הצרכן הסופי ויעניקו לאלו העובדים מול הלקוחות מידע מעודכן על מלאים וגם על העדפות לקוחות.
9. חנויות הענק מתכווצות ונעלמות לטובת תחליפים שונים - קומפקטיים יותר.
10. נראה יותר ויותר אמצעים להגנה מפני 'האקרים', גניבות והונאות בסחר האלקטרוני ובאמצעי התשלום.

Dec 2, 2015 MH&L


משלוח חבילות בסביבה עירונית צפופה

המכשולים הקשים על מסירה מהירה של חבילות בסביבה עירונית צפופה הביאו לפיתוח כלי חשמלי אוטונומי (אופניים) בעל 3 גלגלים PEV)) המתאים לכאורה לתכלית זו. בסינגפור, למשל, כבר הועלת הצעה לחפור מערכת מנהרות לרכבי משלוחים אוטונומיים. הפיתוח הנוכחי נעשה בעזרת מעבדות שונות במכון MIT שם הוצג הדגם הראשוני, והוא נתמך על ידי מכוני מחקר שונים ובתכנון גם מלגזה תעשייתית אוטונומית.
הכלי מתוכנן לשאת גם אנשים שיוכלו להפעילו חשמלית או עם פדאלים או להסבה לנשיאת משלוחים.

MIT Logistics center, Feb. 2016

 

הנסיגה של חנויות הענק ושל ההפצה המסורתית

בחמש השנים האחרונות נסגרו בארה"ב 24 חנויות או מרכזי קניות ענקיים (Malls) ועוד כ-60 על סף סגירה או הסבה לשימושים אחרים.on line.80

גורמים לכך בעיקר התרחבות הסחר האלקטרוני והשיווק הרב-ערוצי, וגם טיפוסי הפצה חדשים של קמעונאים, למשל, ושל ספקי TPL.
הסחר האלקטרוני מביא לגידול בצורך לחלל לוגיסטי, פי-שלוש ויותר מזה של מבני לבנים ואבן, כך לפי חברת Prologis , בין השאר בגלל הגידול בכמות ה-SKU והצורך במלאים גדולים יותר, הגידול בהחזרי מוצרים, והתרחבות הצורך בטיפול ובמשלוח פרטני-אינדיווידואלי בהזמנות.


לפי צפי מגמות של חברה זו, קמעונאים ינסו תחילה להסתגל לדרישות הסחר האלקטרוני, בהתחלה באמצעות רשתות הפצה קיימות ובהמשך דרך אתרים משותפים עם שוכרים נוספים ועם ספקי TPL כדי להקטין עלויות, ולבסוף יקימו אתרים ייעודיים לסחר זה, ואף צפוי שאתרים אלו יקומו בקרבת מרכזי אוכלוסייה ומגורים גדולים (כמובן...).

לעשות יותר עם מה שיש

 

 

 

 

בהרצאה מלווה במצגת בפני באי הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לניהול ronen80
שרשרת האספקה אמר פרופסור בועז רונן מהפקולטה לניהול באונ' תל אביב כי המציאות ברוב
שרשרות האספקה מגלה גלישות בתאריכי היעד, מחסור בחומרי גלם או תוצ"ג מסוימים ועודף באחרים, זמן תגובה ארוך מדי, 40-20-40 (פארטו – מוצרים וספקים), הוצאות אחזקת המלאי עולות, ויש בעיות איכות.

 

להלן עוד כמה מאבחנותיו:

מאיץ ערך הוא כל נושא שביכולתו להשביח משמעותית את ערך הארגון, למשל: הגדלת תפוקה, קיצור זמני תגובה,
הגדלת התרומה מהמכירות, תמחיר והמחרה, 25\25, חזון בר-ביצוע של שרשרת האספקה, מדידה וניהול.

לשלושת האחרונים ברשימה זו יש תרומה אסטרטגית והם באחריות ההנהלה.

עיקרון 25\25 הוא אחד העקרונות האפקטיביים ביותר בניהול. עיקרו:

בתהליך תקופתי צריך להפסיק 25% מהמוצרים, מה-SKU, מהפרויקטים, וכן 25% מן התכונות (features) שמקורן
בדרישות-יתר ובתיכון-יתר, ובאפיצויות-יתר – צריכות להיות מופסקות, במעין תהליך "רידוד".
                                                                                                                                                           

"ההערכה המקובלת כיום היא שכל

פרויקט IT שנמשך יותר משנה נועד לכישלון", אמר פרופ' בועז רונן במפגש קודם עם חברי רום C3 של "אנשים ומחשבים", "הפסיקו לחפש אחר המושלם. בכל
פרויקט, שפרו את מה שיש היום".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

ניהול ממוקד ערך

מאת: יוגב טל

 

פורסם בגיליון "סטטוס", יוני 2015

 

"ניהול ממוקד ערך" ((Value Focused Management הינו מושג רחב. הוא מתייחס
לכך שהחלטות הנהלה ברמת החברה צריכות להתמקד בהשבחת ערך החברה. על-אף שתפיסה זו
פורסמה לפני יותר מעשרים שנה, היא רלוונטית יותר מתמיד גם בעת הנוכחית. על משמעות
המושג ומספר כלים מעשיים אשר נותנים מענה גם לדרישות העולם האג'ילי של ימינו

הרצאתו של פרופ' בועז רונן, מאונ' תל אביב בכנס PMI האחרון (יוני 2015) על עקרונות 'ניהול ממוקד
ערך' החזירה אותי שנים אחורה, עת קראתי בשקיקה את סיפרו "ניהול ממוקד"
(בועז רונן, ושמעון פס בהוצאת הוד עמי). ניתן להתייחס לספר ככזה אשר מספק כלים
מעשיים לבעיות ניהוליות אך בכך ייעשה לו עוול. הערך האמיתי לעניות דעתי, הינו
בהבנת הגישה שיש לבחון כל מהלך וכל החלטה ניהולית, ברמת השורה התחתונה של
"השבחת ערך הארגון".

 

שבירת הפרדיגמה

"פרויקט מוצלח הינו זה אשר עמד ביעדי זמן, תכולה, ותקציב". האם פרדיגמה זו עדיין נכונה?

נבחן מספר מקרים ע"ב "ניהול ממוקד ערך":

-
הפרויקט עמד בהצלחה ביעדי זמן, תכולה, ותקציב, אך הגיע באיחור לשוק ומוצר מתחרה
תפס את מקומו. האם הוא עדיין מוגדר "כהצלחה"?

-
הפרויקט עמד בהצלחה ביעדי זמן, תכולה, ותקציב, אך בדיעבד הסתבר כי התכולה שהוגדרה
לא נתנה מענה מספק ברמת הלקוח, ועל כן נשאר על המדפים. האם הוא עדיין מוגדר
"כהצלחה"?

המשותף לדוגמאות אלו (ורבות אחרות) הינו בקשר ההכרחי בין הצלחה של פרויקט לבין הערך שהביא
לחברה. במילים אחרות – פרויקט מוצלח הוא זה אשר הביא את "הערך
המקסימלי" לארגון, זה אשר "השביח" בצורה מקסימלית את ערך החברה,
בהינתן האילוצים הקיימים.

 

הגורמים העיקריים המשפיעים על "הערך המקסימלי" של פרויקט לארגון

 

ההנהלה
בידי הנהלת הארגון נמצאים המפתחות העיקריים אשר יתרמו
להשגת הערך המקסימלי. הדבר יתבטא הרבה מעבר להגדרת תכולה, זמן ותקציב לפרויקט.
(בהתייחסות לפרדיגמה של "פרויקט מוצלח").

דוגמאות מעשיות:

תעדוף תכולות דינאמי: תעדוף נכון של דרישות צריך להתבצע ע"ב שני מדדים עיקריים – מדד "הערך
לארגון", ומדד הזמן. התכולות בעלות הערך הגבוה ביותר לארגון, אשר יכולות
להתבצע בזמן הקצר ביותר הן אלה אשר צריכות לקבל עדיפות גבוהה. הדינאמיות
המוזכרת כאן מתייחסת לבחינה מחזורית של נכונות טבלת התעדופים אשר נותנת מענה לעולם
הדינאמי בו אנו נמצאים.

 

כיצד כלי זה מתחבר לעולם של ימינו? בבסיס
עקרונות מתודולוגיית האג'ייל (agile) נמצא התקדמות
ע"פ "ערך", הגדרת מחזורים קצרים, ותעדוף מובנה.

שימוש בפעולת הסינון: אם נחזור לטבלת התעדופים, נזהה תכולות
בעלות "ערך נמוך לחברה" אשר יתבצעו "בזמן ארוך".

תכולות אלו הן "בזבזנים" (waste) של הארגון. לא רק שנצטרך לחזור ולתעדף אותם
בכל פעם מחדש, אלא שבמרבית המקרים נשקיע בהם משאבים מבוזבזים (כגון – כתיבת מסמכי
דרישות, יצירת Proof Of Concept,
ישיבות הנהלה, וכיוב'). הדרך הנכונה לטפל בתכולות מסוג זה הינה החלטה אמיצה של
ההנהלה "לסנן" תכולות אלו בהקדם האפשרי. כך משאבי הארגון יושקעו כולם ב"תכולות הנכונות".

-
תפיסת 25\25:

את פעולת סינון התכולות ניתן כמובן להשליך גם על פורטפוליו של פרויקטים, למקם אותם במטריצת
הערך מול זמן, ולהשקיע בפרויקטים בעלי הערך הגבוה בזמן הקצר ביותר. תפיסת 25\25
מתבססת על מחקרים של מאות ארגונים בעולם וטוענת כי סגירה של 25% מהפרויקטים
בפורטפוליו, והקטנת 25% מהתכולה בפרויקטים הפעילים תביא למקסום הרווח לארגון.

  

מנהל הפרויקט

מנהל הפרויקט נמצא בנקודה הקריטית ביותר לארגון (ברמת הפרויקט). הוא מסונכרן ברמה
רוחבית בכל הנעשה בפרויקט, עוקב אחר מדדי הפרויקט, מקבל החלטות תחת האילוצים,
ומשקף את המידע להנהלה.

מדוע אפוא מצוין מנהל הפרויקט כגורם מרכזי אשר לו השפעה עיקרית על יצירת "הערך המקסימלי"?

ידוע "הערך הנוסף" אשר נדרש ממנהל הפרויקט, מעבר לבקרה ולשליטה באילוצי
הפרויקט.
הדבר קיבל משנה תוקף בצורה רחבה יותר לאחרונה בהכרזה של ארגון PMI (העמותה הגדולה ביותר כיום לניהול פרויקטים
בעולם) על "Talent triangle"
– משולש הדרישות החדש הנדרש ממנהל הפרויקט.

ערך לארגון: בקצרה אומר כי מלבד הערך
המקצועי שמנהל הפרויקט נדרש להביא לארגון, נדרשות ממנו עתה גם יכולות אסטרטגיות
ועסקיות. יכולות חדשות אלו הן ה"חוליה" אשר הופכת את מנהל הפרויקט
'הסטנדרטי' לגורם בעל השפעה עיקרית ביצירת הערך המקסימלי.

 

הסנכרון בין מנהל הפרויקט לבין ההנהלה

נקודה אחרונה אשר בחרתי לציין בהקשר זה הינו הסנכרון בין מנהל הפרויקט לבין ההנהלה. אומר
א.מ. גולדרט, אבי "תורת האילוצים":

"בכל מערכת קיימים אילוצים, והם אלה הקובעים את ביצועי המערכת".

מנהל הפרויקט בהכירו את "השטח" צריך לדעת לזהות אילוצים אלו, למצוא את שורשי
הבעיה ולתת לה פתרון. כאן באות לידי ביטוי יכולותיו המקצועיות. אם כי עבור פתרונות
שמעבר לאחריותו הישירה (כגון – תעדוף נכון של התכולות, סגירות של תהליכים, עמידה
ביעדים מקצועיים, השקעה "בזבזנית", וכיו"ב) נדרש שיתוף פעולה של
ההנהלה.

סנכרון נכון בין מנהל הפרויקט להנהלה יתבטא בכך שמנהל הפרויקט, לא רק שישקף את הבעיה אלא יספק
גם ניתוח נכון של שורשה ויציע הצעות לפתרונה. ההנהלה מצידה תבחן את הפתרונות על
בסיס הערך המקסימלי אשר יביאו לארגון ותקבל החלטות בהתאם.

כפי שנדרשים שניים לטנגו, גם כאן – בהעדר פעילות נכונה של אחד הצדדים יתקשה הארגון
להגיע למקסום הרווח בפעילותו.

שורת סיכום: עקרונות אלו על אף שנכתבו לפני מספר עשורים, עדיין מהווים את עמוד השדרה של מתודולוגיית
האג'ייל הפופולרית ביותר כיום.

 

ראה גם:

 

 http://fresrnd.blogspot.co.il

 

 

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

ניהול עלויות הובלה – בעולם ובישראל

מאת: שוקו פיק

 

מהן המגמות בניהול עלויות ההובלה בחלק אחר של העולם, אשר ארצנוbest in class80
הקטנטונת מהווה כחצי אחוז מהפעילות השוקקת שם – ארצות הברית של אמריקה?

חברת המחקר הידועה אברדין תחקרה 174 חברות בגדלים שונים – חברות אשר תקציב
ההובלה שלהן נע מחצי מיליון דולר ועד עשרות מיליון דולר בשנה על המגמות המניעות
אותן והערכות הביצועים שלהן ותייגה את תשובותיהן.

 

הנקודות שעלו לתחקור היו:

מה היה השינוי בהוצאות עלויות ההובלה (בניכוי שינויים תפעוליים)?
מה היא איכות התאימות של ספקי ההובלה לעומת החוזים/הסכמים בפועל?
מהו אחוז נאותות השירות (SLA)
אשר ספקי השירות (משלחים/מובילים) מבצעים לעומת התכנון?
כמה השקעה בזמן נדרשת לבדוק, להזין, לשלם חשבוניות הובלה?
כמה אחוזים מחשבוניות ההובלה באמת נבדקות?

התשובות ממוינות לשלוש קטגוריות של חברות – חברות מצוינות, ממוצעות,
ונגררות – להלן כמה נתונים העולים מן התשובות:

 lagging behind240

12.8 ימים נדרשו לחברות נגררות לטפל באישור ובדיקת חשבוניות
הובלה, הזרמתן לספרי הנהלת החשבונות, והעברת תשלום, תוך כדי ביצוע בירורים על אי
התאמה – כאשר רק 27.1% מהחשבוניות בכלל נבדקים. ועוד מצהירות הן שרק 31.5%
מהמובילים עומדים בכלל בהסכמים שסוכמו עמן….

המצוינות שבהן טוענות שנדרשים 9.2 ימים לתהליך האישור ובקרה, כאשר 86.4%
מהחשבוניות נבדקים, ו 91.9% מהמובילים עומדים בהסכם….זאת אומרת ש-8.1% עדיין
מחייבים בעודף – וזה אצל החברות המצטיינות….

וזה עוד לא הכל. על פי הניתוח, נתבקשו החברות לציין מהי היא עלות
הבדיקה לחשבוניות ההובלה.

ובכן, 10.98 דולר למצטיינות, 13.94 לבינוניות, ו-22.02 לגרועות (הנגררות).

בארץ, ממוצע חשבוניות ההובלה למשלוח יבוא או יצוא הנו 2.4 חשבונית למשלוח.
דהיינו, עלות הבקרה הנאותה (בהנחה שכל החשבוניות אכן נבדקות), הינה במושגים
אמריקאיים 26.35$ לחברות המצטיינות, וכ-52.84$ לחברות הנגררות, למשלוח
בהתאמה.

אזי במושגים נומינאליים – עלות בקרת חשבוניות ממוצעת תהיה כ-50.70 ₪
למשלוח יבוא או יצוא לחברות מצטיינות, ופי שניים ויותר – לחברות נגררות.
למחיר עצום זה, יש להוסיף, כמובן, את הסטיות בחישובי ההובלה, הן לחיוב ביתר או
חיוב בחסר או כפל חיוב.

ובכן, החברות המצוינות (אלה בעלות מערכות תשתית טכנולוגיות, המבצעות
שת"פ אלקטרוני עם ספקיהן הלוגיסטיות והנעזרות בשירותי מומחה לבקרת עלויות
וכיוצ"ב) – הצליחו אף להקטין את עלויות ההובלה ב 0.7% – לעומת הנגררות, ששם
ההוצאות אף עלו ב 4.4%.

 

אודות הכותב:shoko pik

שוקו פיק הינו בעלים ומנכ"ל של בית התכנה פרסייט אדוונסד
טכנולוג'יז, מומחה שרשרת אספקה, שילוח ולוגיסטיקה בינלאומית, בוגר אנוברסיטת תל
אביב (היסטוריה ופילוסופיה), ממקימי תחום התכנה של השילוח הבינלאומי במדינת
ישראל. בשנות ה 80 –שימש כמנהל מערכות המידע של חברת ישראלית לשילוח ( כיום,
מאבני היסוד של UTI ישראל), בשנות
ה 90 – הקים ופרש רשת תכנה לחברות השילוח באירופה וארה"ב של חברות צים, שילוח
ודפנה וויסמן (מאבני היסוד של UTI ישראל),
ובתחילת שנות האלפיים ייזם והקים את פרסייט – על מנת להקים ולבסס מערכות תכנה
מקצועיות לארגונים המיבאים ומייצאים והנדרשים למקצועיות – אזורים שמערכות ERP אינו עוסקות בהם.

במסגרת חברת התכנה, שימש כארכיטקט מוצר
התכנה SCMaster Sphere - מוצר המשמש
ארגונים גדולים ובינוניים בניהול ובקרת תהליכי שרשרת אספקה בתחום השינוע"

המאמר המלא פורסם באתר מגזין "סטטוס", יוני 2015

 

 

 

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

 conducter

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תשכ"ח -​ לשנה טובה


 

הבאנר של הפורום לניהול שרשרת האספקה

theforum

 

flower2 170

 

 

 

logistics banner

 

logisti-net banner

 

 

 

 

 

iscmc

NKidma170 180

שליטה ובקרה ברשת

מתי הגיע הזמן להחליף מערכת ERP?

 מאת: שמעון כהן      מתוך גיליון "סטטוס" מאי, 2015     מומחים טוענים כי הזמן הטוב ביותר

על בחירת מערכת סריקת בר-קוד

להלן כמה טיפים לעזרה בבחירת מערכת כזו: 1.נצל האפשרות של בדיקת מערכת כזו לתקופת ניסיון כדי לראות עד כ

כך תנהל משא ומתן

יורם בוטניק: לא כל בני האדם הם שקרנים כמובן אך לעתים הם נכנעים לכך, בייחוד כשזה עוזר למטרותיהם, המח

מלגזות

שינויים מעטים בדירוג יצרני המלגזות העולמי

על פי הדירוג האחרון של MMH ממשיכה טויוטה להוביל את טבלת מובילי הדירוג, עם הכנסות של 8.563 מיליארד דולר,

יצרני המלגזות המובילים 2016-7

  1.      טויוטה  2.      KION 3.      מיצובישי-ניצ'יו 4.&

בשרשרת האספקה

הלוגיסטיקה השיתופית של WeLog בפריץ

בחברת פריץ פיתחו פתרון חדש וייחודי הכולל ניהול כל שרשרת האספקה והאחסון הלוגיסטי במיוחד עבור לק

הקמעונאי הופך למרכז הפצה

טכנולוגיית תאי אחסון אישיים  (lockers) מקדמת את השימוש במגמת 'הקלד וקח' (click and collect) הנפוצה יותר ויותר

ניתוח ומדידת שרשראות אספקה ע"פ מודל SCOR

ניתוח ומדידת שרשראות אספקה ע"פ מודל SCOR   חן אשכנזיאביב ניהול הנדסה ומערכות מידעמודל SCOR - supply Cha

מרכזים לוגיסטיים

מתי הגיע הזמן להחליף מערכת ERP?

 מאת: שמעון כהן      מתוך גיליון "סטטוס" מאי, 2015     מומחים טוענים כי הזמן הטוב ביותר

"זנב השור" בשרשרת האספקה, מה אפשר לעשות?

"מלאי זמין לשירות" היא סיסמת הפלא העדכנית   יורם בוטניק ידועה לכול התופעה של פריטים

מסימני הזמן:

 חברת צ'יטה משלוחים פועלת בתחום השילוח  לבתים פרטים ולעסקים מציעה שירות שליחויות לקבלת חבילו

מלאי ורכש

אל תסמוך על האינטואיציה

יורם בוטניקתכופות אני מוצא שנושא רמות המלאי מתסכל את העוסקים בו, כותב מומחה ידוע בתחום, רבים מהם  

מונחי ניהול ותפעול מלאי

  מונחי ניהול ותפעול מלאי   ניתוח ABC"עיקרון פארטו" המיושם על קבוצת מוצרי מלאי להשגת בקרה וניהול מש

פורטל ספקים – כך רוכשים בארגונים במאה ה-21

מאת: דניאל כרמי, מנהל המכירות, סטור נקסט, אשר פיתחה פורטל ספקים לניהול מקוון של שרשרת האספקה  כיו

סיפורי פרוייקטים

החלטות אסטרטגיות – מתי ניתן לסמוך על תחושותיך הפנימיות?

  יורם בוטניק:    אנו מביאים בפני הגולשים קטעים מראיון מעניין מאין כמוהו של מערכת הרב

ניהול מלאי על ידי ספק – הפתרון של HP Indigo

 הפורום הישראלי לניהול שרשרת האספקה בשיתוף מפעלי ההרכבה והדיו הדיגיטלי של HP אינדיגו בקריית גת א

על אופן קבלת החלטות

 בתנאי אי ודאות כאשר מציגים חלופה נוספת ההחלטות משתפרות באופן דרמטי   קטעים מראיון של ע