Get Adobe Flash player

בשרשרת האספקה

אותות אזהרה לשרשרת האספקה

 

warning1 1. יש לך מטרות או משימות אבל לא אסטרטגיה ברורה: אתה רוצה לשפר מדדי ביצוע מסוימים אבל חסרה לך אסטרטגיה איך להגיע לכך. כיום ניתן להיעזר בכלי תכנון המציעים מודלים מגוונים למטרה זו. תכנה כזו עוזרת למנהלים לבחון לעומק וברזולוציה גבוהה חלופות אסטרטגיות ומה כרוך בכל בחירה מבחינת העלויות, הקושי בהטמעה, היתרונות

וכ'.


2. אנשים בארגון שואלים: מדוע אנו עושים זאת כך דווקא? למשל, מדוע מרכזי ההפצה שלנו ממוקמים שם דווקא? אולי מגוון המוצרים והלקוחות שלנו השתנה מאד בשנים האחרונות ומחייב היערכות שונה? הצרה היא שמנהלים נוטים להתרכז בטווח הקצר ותכופות אינם מבחינים בשינויים ארוכי הטווח. דוגמה: מקובל היה לחשוב שאחזקת מלאי היא יקרה ואילו מחירי התובלה זולים, אבל כיום המציאות הפוכה וראוי לשקול הגדלת מלאים דווקא.
warning2
3. מספר המוצרים והלקוחות גדל בקצב מהיר מן התקציבים שלך: אנשי השיווק למשל להוטים להוסיף 'להיטים' חדשים ומבטיחים לכאורה, אבל עליך להרגיל אותם להוריד מן המדפים פריטים קיימים בתמורה וזאת ללא סנטימנטים, כי הרשת מוגבלת ביכולותיה.

4. בחן בפתיחות שיתופי-פעולה, קונסולידציה ואפילו מיזוג עם חברות אחרות: כמובן כאשר נראים יתרונות מוכחים לשני הצדדים. בארה"ב כבר מקובל מזמן רשתות המקיפות את כל היבשת אבל באירופה זה מחלחל יותר לאט.


5. כשל שירות רציני: אם זה קורה יותר מפעם אחת, יש לך בעיה מערכתית (זה אופייני יותר לשרשרות אספקה 'רזות' עם מלאים מינימאליים וכן למוצרים עם ביקוש משתנה).

6. 'פחד באוויר', הבוס עצבני: לכאורה ללא סיבה נראית לעין. התרופה: הערכת סיכונים מחודשת להקטנת האי-ודאות והסיכונים נוכח 'קטסטרופות' אפשריות.

7. בחן את החוזה עם ספק TPL: מוטב לבחון זאת לקראת סיום מועד ההתקשרות הנוכחית. ייתכן ששינויים פנימיים מחייבים הסכם שונה או ספק שירותים אחר

.
 

DCVelocity, July 2013

"בולמי זעזועים" בשרשרת האספקה


"בולמי זעזועים" בניהול שרשרת האספקה

בעקבות מאמר של שני יועצים בכירים בחברת הייעוץ ACCENTURE

Shock-Absorbers130בעולם העסקים הלא יציב כיום, כאשר מדי פעם ארגונים וחברות נדרשים להתמודד עם זעזועים שונים – כמו עליית מחירי הדלקים והעלייה בשכר העבודה של הפועל הסיני – מצביעים יועצי ACCENTURE על כמה "קולטי זעזועים" ב-5 תחומי
מפתח של ניהול שרשרת האספקה:

אסטרטגיית פריסה – קרוב ללקוח הסופי
 לנוכח עליית מחירי הדלקים והתייקרות התחבורה, יכול להיות שכדאי לחברה בפריסה בינלאומית לפזר את מרכזי ההפצה שלהן קרוב ללקוחותיהן – במקום ריכוזם, כמקובל, כמו שעשתה למשל ענקית האלקטרוניקה חברת SHARP, שהעבירה את ייצור מסכי טלוויזיה דקים מאסיה למקסיקו, כדי להתקרב לשווקים בשתי האמריקות. לב העניין הוא ראש פתוח וגמישות ניהולית


רכש ומיקור חוץ
supply-chain-optimization170ראשי הארגון חייבים להתמצא היטב בסך כל עלויות הייצור והשילוח – מן המקור ועד ליעד הסופי (net landed cost) שכן ללא ידע זה, קשה מאד לתמחר אפשרויות שונות של רכש ומיקור חוץ זמינות בשוק. הניסיון שלנו, אומרים המומחים, מראה שידע כזה הוא המאפיין מנהלי שרשרת אספקה מוצלחים. הם יודעים לזהות ולנתח את כל עלויות רכישת המוצר ואת עלויות כלל מחזור החיים שלו. גם כאן, הבחינה המדוקדקת עשויה לערער את המוסכמה של כדאיות ייצור במרחקים ושינועו לשווקים. ניתוח שנעשה מראה כי התייקרות של 10 דולר במחיר של חבית דלק גולמי מייקרת את  עלויות התובלה ב-4 סנט למייל בארה"ב, ובאירופה אף יותר.

תכנון וחיזוי
השינויים התכופים כופים על מומחי התכנון והחיזוי לחשוב מחדש על תחומי הרכש, מיקור-חוץ, תובלה, מרכזים לוגיסטיים, ותכנון פריסת הארגון בכללותו. עליהם גם להביא בחשבון שינויים בהתנהגות הצרכנים – למשל, פחות יציאה לקניות אך קנייה גדולה יותר בכל פעם. ניהול מלאי על ידי הספק עשוי אף הוא לחסוך הרבה עלויות שינוע, וכנ"ל לגבי אספקת חלקי חילוף ושירות לקוחות.

תחבורה
חברות נדרשות לסגל מודל תחבורה המאפשר ניצול טוב יותר של שינוע פחות מוצרים – במשלוחים גדולים יותר ולמרחקים קצרים יותר, במיוחד יצרנים שעלויות השינוע של מוצריהן גבוהות. ניתן למשל לשקול שינוע ימי במקום אווירי או יבשתי או רכבת במקום משאית. אפשר לשקול גם הגדלת רמת מינימום מלאי או מתן אפשרות לספקים לא לשלוח משאית חצי ריקה. יש כמובן גם לשקול מעבר לחוזי תובלה עם ספקי TPL במקום צי רכב עצמי, וגם מעבר מחוזים ארוכי טווח לקצרי טווח. קימברלי-קלארק אירופה, למשל, מפרסמת מכרז יומי להפצת משלוחי ספרים במסלולים ידועים ובאמצעות "שולחן תחבורה" הפתוח לספקי תחבורה, מקבלת הצעות מחיר לכל מסלול – באותו יום.

הפצה
לכל חברה המאפיינים שלה. אמאזון למשל שולחת ספרים בודדים וכל משלוח חייב לשאת בכל העלויות שלו. לעומת זאת יש חברות בהן מתאפשר חיסכון ניכר בעלויות על ידי הגדלת המשלוחים וריכוזם -  הנכנסים והיוצאים – ואפילו (שומו-שמיים) הגדלת מלאים או פריסה מחדש של מרכזי ההפצה. יוניליוור בדרום-אפריקה מרכזת את רשתות האספקה הנפרדות שלה ליחידות גדולות יותר כדי לחסוך בעלויות.

תרגם וערך יורם בוטניק

amazon-distribution-center320

7 עקרונות לניהול שרשרת האספקה

7 עקרונות לניהול שרשרת האספקה
 
בעקבות מאמרם הקלאסי של אנדרסן, בריט, ג'י פאבר, שהתפרסם במגזין Supply Chain Management Review

ערך ותרגם: יורם בוטניק

flexibility130מנהלי ארגונים ובכלל, וגם אלו של שרשרת האספקה, נקרעים כיום בין דרישות הולכות וגוברות של לקוחותיהם מחד, לבין תביעת הבעלים לגידול ולשיפור הרווחיות מאידך. אלו המצליחים לעמוד בתביעות 'סותרות' אלו, מבחינים בשני דברים חשובים: ראשית, הם תופסים את שרשרת האספקה כשלם – כלומר, על כל הקשרים והקישורים המעורבים בזרימת המוצרים, בשירותים שלה, ובזרימת המידע מספקי הספקים אל לקוחות לקוחותיהם (ערוצים ספציפיים, מפיצים, קמעונאים וכ'), ולא על כל מקטע בנפרד.
ושנית, הם מחפשים ושואפים לתוצאות מוחשיות בפרמטרים של גידול בהכנסות, ניצול מיטבי של נכסים ומשאבים, ושל עלויות. מנהלים אלו תפסו, שהמבחן המשמעותי הוא – עד כמה התיאום (הקו-אורדינציה) בין אברי שרשרת האספקה תורם ליצירת ערך עבור הלקוחות, בד בבד עם שיפור הרווחיות של כל איבר.
ניסיוננו המעשי עם יותר ממאה יצרנים, מפיצים וקמעונאים, מצביע על כמה לקחים חשובים, המשותפים לאלו שהצליחו. הם תפסו את שרשרת האספקה כשלמות אחת והוכיחו שהשלם יכול להיות גדול מחלקיו. מן הלקחים של לקוחותינו שביצעו תכנית טרנספורמציה של שרשרת האספקה בארגונים, אנו מציעים 7 עקרונות יסוד לניהולה.
עיקרון 1
jungheinrichEטפל בלקוחות מקטע (segment) – (כמו ענף תעשייה, מוצר מסוים, ערוץ מסחרי) שלהם צורכי שירות מיוחדים של קבוצות מובחנות, ודאג לרווחיות שלהם. כדאי למשל לפתח תפריט של תוכניות וחבילות שירות ייעודיות ללקוחות אלו. וזאת, יש לזכור, תוך תועלת הדדית לשני הצדדים.
עיקרון 2
התאם (customize) את הרשת הלוגיסטית לדרישות השירות ולרווחיות של לקוחות המקטע. לדוגמה, יצרן נייר ששיווק למקטע של הוצאות לאור עם ביקוש יציב וגם למקטע של בתי דפוס קטנים עם ביקוש לא סדיר ודחוף – התאים את הרשת הלוגיסטית שלו כך שתוכל לתת מענה נפרד לשניהם. (שינוי כזה מחייב לא פעם שינויים בבעלות ובקשרים עם מרכזים לוגיסטיים, וכן כלי תכנון ובקרה בהתאם.
עיקרון 3
shufersal_front150האזן לאיתותי השוק והתאם את תכנון הביקושים, את התחזיות, ואת הקצאת המקורות. ראוי להתייחס בספקנות לתחזיות של ארגונך ושל הספקים שלך.
עיקרון 4
בדל (differentiate) את המוצר קרוב יותר ללקוח והאץ את בידולו לאורך שרשרת האספקה. ניתן לסגל אסטרטגיות של mass customization תוך דחיית בידול המוצר עד לרגע האחרות האפשרי, זאת התשובה לטענתו של מנהל מרלו"ג: קמעונאים גדולים דורשים אריזה מיוחדת להם והדבר הביא ל"התפוצצות" כמות יחידות אחזקת המלאי (SKU) אצלנו. למשל, עיכבנו משלוח פריטים שהיו במלאי אצלנו לוול-מארט כי נדרשנו לאריזה שונה. עוד דוגמה, מוצר זהה (למשל מדפים) נדרש על ידי הקמעונאי להגיע באריזות של 4-8-12 יחידות וכ'. הפתרון – אריזת המוצר תתבצע במרכז ההפצה (ולא על ידי היצרן). למעשה אנו חותרים לבידול המוצר על פי גישת just in time.
עיקרון 5
wallkiehysterנהל אסטרטגית את מקורות האספקה שלך, כדי להקטין את סך כול העלות של חומרים ושירותים. יצרנים רבים נוהגים להציג את דרישותיהם לכמה ספקים פוטנציאליים ומאמינים שהתחרות בין הספקים תביא להם את התוצאה הטובה ביותר. אבל ברור שעלויות הספק הן בסופו של דבר העלויות שלנו. אם נדרוש למשל מלאי ספק של 90 יום בעוד שניתן בהחלט להסתפק ב-30 יום, הגידול בהוצאות מלאי אצל הספק ישפיעו גם עלינו. ידועות דרכים מגוונות איך להגיע לכך ששני הצדדים (או יותר) ייצאו נשכרים – למשל ניהול מלאי על ידי הספק.
עיקרון 6
כדאי לפתח אסטרטגיה טכנולוגיית מידע לכלל שרשרת האספקה, שתוכל לתמוך ברמות שונות ומגוונות של קבלת החלטות, ושתספק צפייה ברורה בזרימת המוצרים, השירותים, והמידע. מערכות מידע רבות מספקות המון נתונים אך מעטות יודעות לתרגם זאת לידע מעשי (actionable intelligence) העוזר לניהול העסק. למעשה נדרשת מערכת מידע בשלוש רמות המצויות זו על גבי זו: התחתונה לניהול התפעול השוטף, האמצעית לתמיכה בתכנון וקבלת החלטות, והשלישית, העליונה, לניתוח אסטרטגי.
עיקרון 7
יDC4ש להכין מדדי ביצוע למדידת היכולת להגיע ללקוח הסופי באפקטיביות וביעילות. יש לקבוע מדדים לכל קישור בשרשרת האספקה, כולל של שירות ושל פיננסים, וזאת מפרספקטיבה של הלקוח הסופי. ההערכה האמיתית צריכה לשקף גם את עלות כל פעילות ושירות, דבר שבניהול חשבונות רגיל ובדוחות השונים לא בא לידי ביטוי מספיק, מכיוון שהם מחלקים או מקצים את העלויות הכרוכות בפעילות באופן שרירותי. מוצע אפוא ניתוח עלויות מבוסס פעילות, ודבר זה דורש טכנולוגיית מידע מתוחכמת, ובעצם הקמת – "מחסן נתונים" (data warehouse) שמאפשר זאת.
כללית, כדי להגיע לחזון אמיתי של אסטרטגיית "שלם תמורת ביצועים" – יש לשתף פעולה חוצה גבולות, כולל שיתוף נרחב במידע-פנים, בין חברות וארגונים המקיימים ביניהם יחסים מסחריים.
לתזמר את מאמצי השיפור
המורכבות של שרשרת האספקה מקשה על תפיסתה כשלמות אחת – מראשיתה עד סופה. אך מנהלים מצליחים מבינים את הצורך להקדיש את הזמן והמאמצים הנדרשים לשרטוט תכנית שינוי ברמה האסטרטגית. תכנית זו צריכה להיות נפרטת למטרות ביניים ולוחות זמנים, וכמו כן יש לגייס לכך את כל השותפים לשרשרת האספקה בארגון ומחוץ לו. זה כולל שימוש נרחב ותכוף בפרקטיקות שונות ובחישוב מתמיד של עלות מול תועלת ביישום יוזמות שונות. נדרש גם שיתוף מלא עם אנשי הכספים של החברה.
צעד קריטי בתהליך הוא בהצגת מטרות קונקרטיות של גידול בהכנסות, ניצול משאבים, וצמצום עלויות (בעקבות השינוי).

הקשר בין עקרונות שרשרת האספקה לבין תוצאות פיננסיות

7 העקרונות

גידול צפוי בהכנסה

ניצול נכסים

צמצום עלויות

1. טיפול במקטעים

על פי צורכיהם

גבוה

בינוני

די נמוך

2. התאמת רשת

הלוגיסטיקה

בינוני

גבוה

די נמוך

3. הקשב לאיתותי

השוק ונהג בהתאם

נמוך

גבוה

בינוני

4. בדל מוצרים סמוך

ללקוח הסופי

נמוך

בינוני

גבוה

5. רכש חומרים

אסטרטגי

נמוך

בינוני

גבוה

6. אסטרטגיית

שימוש במידע

בינוני

גבוה

בינוני

7. מדדי ביצוע

ייעודיים

גבוה

גבוה

גבוה

זכור שרומא לא נבנתה ביום אחד
 כמובן שתהליכי שינוי משמעותיים לוקחים זמן. ההנהלה צריכה להיות עם יד על הדופק כדי לאזן בין ההשקעה שתביא תועלת בעתיד לבין צורכי ההווה של החברה. חברות מצליחות מקדישות הרבה לתכנון מהלכי שינוי – תוך הערכה מדויקת עד כמה שניתן, של המשמעויות (גם הפיננסיות) של יזמות שינוי ספציפיות. הדבר מונע הרבה חיכוכים וקונפליקטים על עדיפויות בהמשך.

יש להכיר בקושי הכרוך בשינוי
 אנשים מתנגדים לשינוי. הניסיון מראה כי רוב מהלכי שינוי בארגונים הצליחו בתחומים של שיפור תהליכים ושילוב טכנולוגיות חדשות, אך הרבה פחות עם האנשים שאמורים להפעילם ביום-יום, שהרי חלקם עלול להיפגע מן השינויים. כדי להתגבר על כך, חלקית לפחות, יש להביא לשיתוף פעולה תוך שקיפות מלאה בין כל בכירי הארגון. בארגונים רבים, מנהל שרשרת האספקה מכהן כיום כסמנכ"ל ליו"ר, בשונה מן המבנה הניהולי שהיה נהוג בעבר.


 

מה דרוש לשרשרת אספקה מצליחה
בספר שפורסם לאחרונה בארה"ב מאת 3 מומחים בתחום תחת השם: "האג'נדה החדשה של שרשרת האספקה" הם מונים את 5 "עמודי התווך" (pillars) לבנייה וניהול של שרשרת אספקה מצטיינת:

  1. מנהל כישרוני (talent): נוכח ריבוי התפקידים והכישורים הנדרשים – חייבים לבחור בטובים ביותר.
  2. בחירה בטכנולוגיה הנכונה, כולל היכולת להטמעתה.
  3. שיתוף פעולה פנים-ארגוני. 
  4. שיתוף פעולה חוץ-ארגוני – הן עם ספקים והן עם לקוחות. 
  5. היכולת להוביל שינוי   בארגון מורכב. 

 

 

 

 

ניתוח ומדידת שרשראות אספקה ע"פ מודל SCOR

ניתוח ומדידת שרשראות אספקה ע"פ מודל SCOR
 
חן אשכנזי

אביב ניהול הנדסה ומערכות מידע

benchמודל SCOR - supply Chain Operational Reference הינו סטנדרט בינלאומי ו-Best practice באשר לניתוח ומדידה של שרשרת אספקה. המודל תוכנן על מנת לתת מענה לכל התעשיות, כשהוא מגדיר מדדי ביצוע מחד, ומאתר הזדמנויות לשיפורים מאידך. המודל מבוסס על תהליך ניתוח הכולל שלושה שלבים עיקריים: ניתוח הביצועים של כל שרשראות האספקה לאור האסטרטגיה הקיימת וניתוח פערים, ניתוח הזרימה הפיסית של החומר (מצב קיים ומצב מוצע), וניתוח זרימת המידע בארגון. למתודולוגיית SCOR מספר תועלות בולטות אשר מייחדות אותה ביחס לשיטות אחרות בתחום: הגדרה של שרשראות האספקה בארגון, שיטת מדידה מובנית תוך יכולת שימוש ב-Benchmark, קישור אסטרטגיה לטקטיקה וישימות בכל תעשיה ברמות מורכבות שונות.
ב-1996 החליטו שתי חברות ייעוץ ומחקר מובילות מבוסטון (PRTM and AMR Research) להגדיר סטנדרט לניתוח ותיאור מרכיבי שרשרת האספקה, כשהוא מגדיר מדדי ביצוע מחד, ומאתר הזדמנויות לשיפורים מאידך.

למודל SCOR שתי מטרות עיקריות:
1. מדידה של ביצועי שרשרת האספקה והשוואה מובנית בין הביצועים במצב הקיים לאסטרטגיה העסקית. עצם הגדרה של מדדים בסטנדרט בינלאומי מאפשר השוואה (Benchmark) לחברות דומות אשר עושות שימוש באותו סטנדרט (וכאלו קיימות מעל 1000 חברות בעולם).
2. אבחון שרשרת האספקה וגיבוש פתרונות לשיפור על מנת להגיע מהמצב הקיים לרצוי, כל זאת בעזרת מתודולגיית ניתוח מובנית.
כיום מודל SCOR הינו באחריות ובתחזוקה של ה-Supply chain council, קונסורציום של כ-800 חברות בעולם מכל התחומים (http://www.supply-chain.org). המודל מתעדכן ומשתפר בכל שנה הודות למשוב המתקבל מחברות הקונסורציום. המודל הפך לסטנדרט ומוגדר כ-Best practice בכל הקשור לניתוח ומדידה של שרשרת אספקה בעולם.
הגדרות: ראשית מודל ה-SCOR מגדיר מהי שרשרת אספקה. שרשרת אספקה מורכבת מ-5 מרכיבים: Source (רכישת והבאת חומר הגלם), Make (ייצור), Deliver (אספקת מוצרים סופיים ללקוח), Return (החזרות מלקוחות והחזרות לספקים), Plan (תכנון של כל מרכיב כנ"ל ושל השרשרת כולה).

תהליך הניתוח מבוסס על שלושה שלבים עיקריים:
1. ניתוח הביצועים של כל שרשראות האספקה לאור האסטרטגיה הקיימת
1.1. הגדרת שרשראות האספקה בארגון - בכל ארגון יתכנו מספר שרשרות אספקה. שרשרת אספקה נבדלות ביניהן בכך שמאפייני השרשרת (מבנה עלויות, מאפייני ביקוש ובגרות המוצר, דרישות הלקוחות וכד') שונים בכל שרשרת. לכל שרשרת יתכנו יעדים שונים ופתרונות אחרים. לדוגמא: אספקה של מכונות ב-low volume שונה מאספקה של אלפי חלקי חילוף. לכן יתכנו תהליכי תכנון ועבודה שונים, וזרימה פיזית שונה לכל אחד.
1.2. הגדרת האסטרטגיה הנוכחית של הארגון – לכל שרשרת שהוגדרה בסעיף 1.1 יש להגדיר מהם מדדי המפתח להצלחה. לדוגמא: במוצר בחדירה מדד קריטי הינו גמישות לשינויים בביקוש, בעוד במוצר בשל מדד קריטי הינו עלות המכר. ה-SCOR מגדיר 5 מאפיינים לשרשרת האספקה אשר יכולים להוות מדדים קריטים: אמינות, תגובתיות, גמישות, עלות וניצול נכסים יעיל.
1.3. מדידה של כל שרשרת בנפרד על פי מדדים סטנדרטים – עבור כל שרשרת אספקה שהוגדרה בסעיף 1.1 יש למדוד את ביצועייה עבור סט מדדים המוגדר בבירור. להלן מספר דוגמאות: אמינות (Reliability)- אספקה בזמן, בכמות ובאיכות; תגובתיות (responsiveness) - lead time השרשרת; גמישות- זמן תגובה לשינויים של 20% בביקושים ללא עלות נוספת; ניהול נכסים יעיל- סבבי מלאי, cash to cash ; רווחיות- רווח גולמי, תפעולי ונקי.
1.4. ניתוח הפערים- לכל מדד יש להשוות את המצב הקיים (כפי שחושב בסעיף 1.3) מול מצב הרצוי. המצב הרצוי נקבע ע"י האסטרטגיה של אותה שרשרת (כמפורט בסעיף 1.2) ואופציונלית ע"י שימוש ב-Benchmark.
2. ניתוח הזרימה הפיסית של החומר
2.1. ניתוח זרימת החומר הפיסי לאורך כל האתרים – יש למפות את הזרימה הגיאוגרפית של החומר בכל שרשרת, ולחשב מדדי ביצוע שונים לכל "מקטע" משמעותי. לדוגמא, אם אנו מפיצים תוצרת גמורה מהמפעל בישראל למחסן הפצה באירופה, יש לחשב את עלויות ההפצה, עלויות האחסון, רמות המלאי, זמן האספקה וכד'.
2.2. הגדרת הזרימה הפיזית במצב הרצוי – יש להגדיר זרימה נדרשת על מנת לצמצם את פערים שנותחו בסעיף 1.4. לדוגמא: היכן להתמקד בהקטנת עלויות, בהקטנת מלאי, בקיצור LT וכד'.
2.3. הגדרה ומיפוי פרויקטים – יש להגדיר ולמפות את הפרוייקטים אשר ישיגו את המצב הרצוי לפי סדר עדיפויות (לדוגמא- קל ליישום ובעל השפעה גדולה).
3. ניתוח זרימת התהליך והמידע בארגון
3.1. מיפוי מצב קיים – מיפוי תהליכי העבודה מתחיל ברמת-על, ומטרתו איתור הזדמנויות משמעותיות. המיפוי הינו עבור תהליכי ה-Source, Make, Deliver, Return, ו-Plan. ה-SCOR מציע שיטה וטרמינולוגיה להגדרת תהליכי העבודה בעזרת תרשימי Swim chart, תרשימים המגדירים את התהליך לפי הגורם המבצע והמיקום הגיאוגרפי.
3.2. ניתוח פרודוקטיביות של התהליך – חישוב מדדי ביצוע כגון זמן תהליך וזמן תקורה. מדדי הביצוע שיחושבו צריכים להתאים למדדי המפתח להצלחה שהוגדרו לכלל השרשרת.
3.3. זיהוי הזדמנויות לשיפור – יש להגדיר תרשים תהליך מוצע, תוך זיהוי הזדמנויות לשיפור וציון פרויקטים פרטניים להשגת השיפור.

 תוצאה ומסקנה
למתודולוגיית ה-SCOR מספר תועלות בולטות, אשר מייחדות אותה ביחס לשיטות אחרות בתחום:
1. הגדרה של שרשראות האספקה בארגון – "יישור קו" בארגון לגבי אילו שרשראות אספקה קיימות בארגון, מי הלקוח הסופי של כל שרשרת ומה נקודת המפתח להצלחה של כל שרשרת. הגדרה זו תהווה את הבסיס לכל יוזמת שינוי בתחום. לעיתים להגדרה זו השלכות משמעותיות, מכיוון שהן ישפיעו על המבנה הארגוני וחלוקת האחריות בארגון, יגדירו את המודד והנמדד, יציפו אזורים ללא אחריות ניהולית ברורה וכד'.
2. שיטת מדידה מובנית תוך שימוש ב-Benchmark – אין כיום ויכוח על חשיבות המדידה. אך בחירת המדדים הנכונים יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת ההחלטות הנכונות והלא נכונות. ה-SCOR מגדיר את אותם מדדים באופן מדויק וענייני. בעזרת הגדרה אחידה ואוניברסלית, מבצעות חברות, Benchmark לגבי ביצועיהן, בהתאם לתעשיה בהם הן פועלות.
3. מאסטרטגיה לטקטיקה – SCOR עוסק בשרשרת האספקה, מלמעלה למטה (Top-down), תוך התייחסות וקישוריות בין הרמה האסטרטגית של הארגון לבין הרמה הטקטית (מה עושים מחר בבוקר, מה עושים בשנה הקרובה). לדוגמא: נוצר קשר ברור בין ההחלטה להקטין את עלויות שרשרת האספקה לבין פרויקט שמאפשר אספקה ישירה ללקוח (ללא מעבר במרכז הפצה).
4. ישימות – ה-SCOR ישים בכל תעשיה, כמעט בכל גודל ובכל רמת מורכבות. ה-SCOR ישים בתעשיות mass-production, בתעשיות high-mix, ואף בארגונים שאינם יצרניים (ארגוני סחר ולוגיסטיקה). בין ארגונים שמיישמים SCOR ניתן לציין את HP, 3M, בואינג, קוקה קולה, DHL ועוד.

 conducter

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תשכ"ח -​ לשנה טובה


 

הבאנר של הפורום לניהול שרשרת האספקה

theforum

 

flower2 170

 

 

 

logistics banner

 

logisti-net banner

 

 

 

 

 

iscmc

NKidma170 180

שליטה ובקרה ברשת

על בחירת מערכת סריקת בר-קוד

להלן כמה טיפים לעזרה בבחירת מערכת כזו: 1.נצל האפשרות של בדיקת מערכת כזו לתקופת ניסיון כדי לראות עד כ

טכנולוגיות מידע בשרשרת האספקה

מתוך אתר http://erp.org.il     במפגש שנערך ב-24.3.15 במסגרת מפגשי "שולחן עגול" של מועדון המנמ"רים מיסודן ש

ענן על ראשינו, הרוח איתן

     סגן-נשיא חברת המחקר גארטנר C.D.Klappich חוזה כי בשנים הקרובות נראה שתי מגמות בולטות על ניהול

מלגזות

יצרני המלגזות המובילים 2016-7

  1.      טויוטה  2.      KION 3.      מיצובישי-ניצ'יו 4.&

מצבר בטכנולוגיה מתקדמת

מפעלי דיימלר-בנץ בברמן, גרמניה, מהגדולים באירופה, בחרו בטכנולוגיית מצברים לכלי רכב ושינוע חדשה מ

בשרשרת האספקה

לעשות יותר עם מה שיש

        בהרצאה מלווה במצגת בפני באי הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לניהול שרשרת האספקה אמר

קריית ההדרכה של צה"ל בנגב - עידן חדש למענה הלוגיסטי

סא"ל ארז אלי, רע"ן התפעול והלוגיסטיקה בקריית ההדרכה, בוגר תואר M.B.A אונ' בן-גוריון ותואר B.A בלוגי

קמעונות רב-ערוצית – רק מעטים מרוויחים

בסקר נרחב (2016) בין 350 ראשי חברות ענק, גדולות וקטנות בתחום הקמעונאות, בארה"ב ובאירופה העלו 2 חברות

מרכזים לוגיסטיים

מתי הגיע הזמן להחליף מערכת ERP?

 מאת: שמעון כהן      מתוך גיליון "סטטוס" מאי, 2015     מומחים טוענים כי הזמן הטוב ביותר

"זנב השור" בשרשרת האספקה, מה אפשר לעשות?

"מלאי זמין לשירות" היא סיסמת הפלא העדכנית   יורם בוטניק ידועה לכול התופעה של פריטים

מסימני הזמן:

 חברת צ'יטה משלוחים פועלת בתחום השילוח  לבתים פרטים ולעסקים מציעה שירות שליחויות לקבלת חבילו

מלאי ורכש

הבטחות חלולות

   לפני כ-50 שנה גידלו ושווקו בקליפורניה 2.2 מיליון טון עגבניות לייצור רוטב העגבניות הידוע, שבגי

אתגרי ניהול המלאי

כלים וטכנולוגיה לתמיכה בקבלת החלטותתוכנות CPFR לתכנון משותף נמצאות עמנו כבר כעשרים שנה ובדרך כלל פו

החלטות אסטרטגיות בתפעול ולוגיסטיקה

במדור 'מלאי ורכש' באתר זה תוכלו למצוא את סקירתו של יעקב גולדמן משנת 2011 על מהפך הרכש והישגיו בתעשיה ה

סיפורי פרוייקטים

כימדע הטמיעה מערכת ברקוד בשיתוף אבוט אינפורמטיקס

  כימדע כימיקלים עדינים הטמיעהבשיתוף אבוט אינפורמטיקס מערכת ברקוד נוספת במפעלה בתהליך הייצור,

כשלונות בפרויקטים משולבי טכנולוגיה

כשלונות בפרויקטים משולבי טכנולוגיה למד מניסיון של אחרים מאת: דוד דניאלי סיגל ניהול לקוחות   

טסלה מוטורס בחרה בנבאדה

    טסלה תקים במדינת נבאדהשבארה"ב את מפעל המצברים הגדול בעולם (Gigafactory) להנעת רכביה החשמליים. ה